אם נתקלתם במצב בו האובייקט כהה או בהיר מהרקע, תוכלו להורות למצלמה ליצור
תמונה בהירה או כהה יותר ממה שהיא "התכוונה" ליצור מלכתחילה באמצעות פיצוי
חשיפה. לשם כך יש ללחוץ במצלמה על לחצן פיצוי חשיפה המסומן על ידי אייקון
שחור-לבן עם סימני חיבור וחיסור.
בדגמים מסוימים של מצלמות ניתן לבחור באפשרות הזו מתוך תפריטי המצלמה (MENU) ולאחר מכן לבחור במידת הפיצוי הדרושה.
לדוגמה, פיצוי חשיפה של (1+) מורה למצלמה ליצור תמונה בהירה יותר, ופיצוי חשיפה של (1-) מורה למצלמה ליצור תמונה כהה יותר. לאחר הצילום, יש לבדוק בצג המצלמה אם פיצוי החשיפה אכן פתר את הבעיה.
נעילת מדידת האור
שיטה נוספת להתמודדות עם אזורים בתמונה שבהירותם שונה זו מזו, היא למדוד את האור באיזור החשוב לנו, לשמור את הנתונים בזיכרון המצלמה, להסיט את המצלמה לאזור הרצוי ולצלם.
איך עושים זאת? ראשית, וודאו כי האובייקט הרצוי נמצא במרכז העינית ולחצו חצי לחיצה על לחצן הצילום. הדבר יגרום למצלמה למדוד את האור בהתאם לאובייקט שבמרכז העינית.
כעת, מבלי לעזוב את הלחצן, כוונו את המצלמה לכיוון הרצוי והשלימו את הלחיצה.
בשיטה זו, המצלמה תגדיר את נתוני החשיפה בהתאם ל"קריאה" הראשונה.
צילום רציף בחשיפות שונות (ללכת על בטוח):
קיימים מצבים בהם קשה להגיע לחשיפה נאותה של התמונה, לדוגמה כאשר התאורה ניגודית, (עם הבדלים ניכרים בין האזורים הבהירים והכהים של התמונה). על מנת להיות בטוחים שהתמונה לא תסבול מחשיפת חסר או יתר, ניתן להשתמש באפשרות של "תיחום חשיפה".
אפשרות זו קיימת במצלמות מתקדמות רבות, ולרוב נקראת בתפריט המצלמה בשם הבא: Autobracketing או Exposure Bracketing או AEB. כאשר מפעילים אפשרות זו ולוחצים על לחצן הצילום, מצולמות באופן אוטומטי מספר תמונות בזו אחר זו, כל אחת בחשיפה מעט שונה.
בדרך כלל מצולמות שלוש תמונות:
1. תמונה אחת בחשיפה התואמת את מדידת האור שביצעה המצלמה.
2. תמונה אחת כהה יותר.
3. תמונה אחת בהירה יותר.
לאחר הצילום, ניתן לבדוק את התמונות על גבי הצג או מסך המחשב, ולבחור את המוצלחת ביותר.
בדגמים מסוימים של מצלמות ניתן לבחור באפשרות הזו מתוך תפריטי המצלמה (MENU) ולאחר מכן לבחור במידת הפיצוי הדרושה.
לדוגמה, פיצוי חשיפה של (1+) מורה למצלמה ליצור תמונה בהירה יותר, ופיצוי חשיפה של (1-) מורה למצלמה ליצור תמונה כהה יותר. לאחר הצילום, יש לבדוק בצג המצלמה אם פיצוי החשיפה אכן פתר את הבעיה.
נעילת מדידת האור
שיטה נוספת להתמודדות עם אזורים בתמונה שבהירותם שונה זו מזו, היא למדוד את האור באיזור החשוב לנו, לשמור את הנתונים בזיכרון המצלמה, להסיט את המצלמה לאזור הרצוי ולצלם.
איך עושים זאת? ראשית, וודאו כי האובייקט הרצוי נמצא במרכז העינית ולחצו חצי לחיצה על לחצן הצילום. הדבר יגרום למצלמה למדוד את האור בהתאם לאובייקט שבמרכז העינית.
כעת, מבלי לעזוב את הלחצן, כוונו את המצלמה לכיוון הרצוי והשלימו את הלחיצה.
בשיטה זו, המצלמה תגדיר את נתוני החשיפה בהתאם ל"קריאה" הראשונה.
צילום רציף בחשיפות שונות (ללכת על בטוח):
קיימים מצבים בהם קשה להגיע לחשיפה נאותה של התמונה, לדוגמה כאשר התאורה ניגודית, (עם הבדלים ניכרים בין האזורים הבהירים והכהים של התמונה). על מנת להיות בטוחים שהתמונה לא תסבול מחשיפת חסר או יתר, ניתן להשתמש באפשרות של "תיחום חשיפה".
אפשרות זו קיימת במצלמות מתקדמות רבות, ולרוב נקראת בתפריט המצלמה בשם הבא: Autobracketing או Exposure Bracketing או AEB. כאשר מפעילים אפשרות זו ולוחצים על לחצן הצילום, מצולמות באופן אוטומטי מספר תמונות בזו אחר זו, כל אחת בחשיפה מעט שונה.
בדרך כלל מצולמות שלוש תמונות:
1. תמונה אחת בחשיפה התואמת את מדידת האור שביצעה המצלמה.
2. תמונה אחת כהה יותר.
3. תמונה אחת בהירה יותר.
לאחר הצילום, ניתן לבדוק את התמונות על גבי הצג או מסך המחשב, ולבחור את המוצלחת ביותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה